דברי רבותינו

Finkel, Maran Hamashgiach Hagaon Harav Chaim Zev zt”l

וישלח אתם משה וכו’ כלם אנשים ראשי בני ישראל המה (יג,ג)
המרגלים היו צדיקים, ‘ראשי בני ישראל’, וכן פירש”י: כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו.

אמר מרן המשגיח הגאון הרב חיים זאב פינקל זצללה”ה: ממעשה המרגלים ניתן ללמוד עד כמה חמור חטא הלשון. אע”פ שהיו אלו אנשים צדיקים, גדולי ישראל בדור דעה, דור שראה בחוש את ההנהגה האלוקית, אך בסופו של דבר בגללם נענשו בני ישראל להיות ארבעים שנה במדבר.

ואמרו חז”ל: למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דיבה שדיברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר (רש”י יג,ב).

מעשה מרים היה תמוה ומופלא, שהרי כל כוונתה של מרים, אחות משה הגדולה, הייתה רק לטובה, והלשון הרע היה רק בפני אהרן אחיה, והיה כל כך דק שהתורה מעידה: ׳וישמע ה״ (במדבר יב,ב) – רק ה׳ יתברך ראה וגילה שיש בזה משום לשון הרע. אך אעפ”כ עונשה היה כל כך חמור שלקתה בצרעת שבעה ימים, ומצורע חשוב כמת.

והמרגלים שראו את כל זה לא לקחו מוסר והוציאו דיבת הארץ רעה. ואומרים חז”ל שהסיבה לכך היא מפני שהייתה להם ‘נגיעה’ בדבר, שחששו שמא מחמת מעלתה של ארץ ישראל לא יהיו ראויים להיות בה ראשי העם. נגיעה זו היא שהביאה אותם לדבר רעה על הארץ ולגרום שכל בני דורם לא יכנסו לארץ.

עלינו לראות ולקחת מוסר! אפילו ענקי עולם אלו, כאשר הייתה להם נגיעה תרו אחרי לבבם והוציאו דיבת הארץ רעה, א”כ כמה עלינו להיזהר שלא להיכשל בלשון הרע.

דברי הימים

Shmulevitz, Maran Rosh Hayeshiva Sar haTorah Hagaon Harav Chaim zt”l

שבירת המידות היא שהצילה
בימי מלחמת ששת הימים, הצטופפו בני הישיבה יחד עם רבים מתושבי השכונה במקלט של הישיבה.

קולות הפגזות הירדנים נשמעו היטב. באחת ההפגזות, נשמע פיצוץ אדיר וכל הבניין רעד בחזקה, ברור היה שפגז נפל ממש בפאתי הבניין ואימת מוות הורגשה באוויר. כל יושבי המקלט פרצו יחד בשאגות “שמע ישראל”, קבלת עול מלכות שמים ובאמירת וידוי. בחסדי שמים הבניין נשאר על תילו ואיש לא נפגע.

כשיצאו מהמקלט ראו כולם את גודל הנס, פגז פגע בבניין ופער בו חור ענק! יד ה’ סוככה על יושבי המקלט ומנעה את קריסת הבניין.

לימים אמר על כך מרן רה”י שה”ת הגאון הרב חיים שמואלביץ זצללה”ה: “באמירת התהילים והוידוי אמרו יושבי המקלט ‘רבש”ע אנחנו בידך, אנא רחם עלינו’, אולם לא זה מה שהציל אותנו. לא הרחק ממני ישבה אשה עגונה, אשר בעלה עזב אותה לבדה עם 5 ילדים ללא כסף ועזרה. בצר לה התחילה לעבוד ככובסת, היא הייתה מכבסת את הלכלוך של אחרים כדי לכלכל בדוחק את ילדיה, וסבלה עוני מחסור ובזיונות. בשעת ההפגזה הכריזה: ‘רבש”ע אני מוחלת לבעלי ולכל מי שפגע בי מחילה גמורה, אנא רחם על בניך.

האמינו לי שהיה לה הרבה על מה למחול. שבירת המידות שלה היא שהצילה אותנו”.

בשבילי הלכה

Shpitzer, Harav Hagaon Meir Tzvi Shlita

שלח לך

קברי צדיקים

כתיב ויבא עד חברון. ע’ סוטה ל”ד ע”ב השתטח על קברי אבות. וע’ ב”ח יו”ד סוס”י רי”ז אם יש ענין בזה. והביא מכלב ומה שדחה ר”ח פלטיאל כי שם היה מקום קדושה, אבל הב”ח חולק עליו והביא ראיה מהזוהר. וע”ע תענית כ”ג ע”ב ר’ מני בריה הוו קא מצערי ליה דבי נשיאה אישתטח על קברא דאבוה א”ל אבא אבא הני מצערו לי וכו’. וע’ מ”ב תקפ”א כ”ז להתפלל שם בזכות הצדיק. וע’ דרשות הר”ן ח’ כי הוא מקום קדוש.

(וע’ מ”ב ובאה”ט סוף תקפ”א בשם מהרי”ל שיתפלל בזכות הצדיק.

וע”ע ב”ח סוטה י”ד ע”א וז”ל מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם מפני שגלוי וידוע לפני הקב”ה שעתיד בהמ”ק ליחרב ולהגלות את ישראל מארצם שמא יבוא לקבורתו של משה באותה שעה ויעמדו בכיה ויתחננו למשה ויאמרו לו משה רבינו עמוד בתפילה בעדנו ועומד משה ומבטל את הגזירה מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם וכו’ עכ”ל. ונראה שהב”ח ביו”ד רי”ז שהחזיק במנהג לילך להתפלל אצל קברים אזיל לשיטתו דגרס כן בסוטה י”ד, וקצ”ע שלא הביא ראיה משם. (וע’ מהרצ”ח בסוטה שם שהעיר דבעין יעקב גרס כן בגמ’ כגירסת הב”ח. וכן הוא בירושלמי).

וע”ע או”ח תקס”ח י’ בשם מהרי”ל הנודר לילך על קברי צדיקים שבמקום פלוני וכו’. וע”ש בשע”ת בשם פרי הארץ דמותר אפילו לילך לחו”ל אדעתא לחזור.

וע”ע במדב”ר כ’ כ”ד ולפי שנתעצל ולא ידע איש את קבורתו וכו’. ומשמע דזכות הוא לאדם שיודעים קבורתו ובאים לבקר. (אך ברש”ש הוסיף ולפי שנתעצל ויקבור אותו בגי מול בית פעור וכו’, ומפרש שהעונש היה ויקבור אותו בגי והם לא קברוהו, ואין העונש דלא ידע איש את קבורתו, וכן פי’ בפי’ מהרז”ו).

 

וע’ תיקוני זוהר תיקון ו’ דאחר החורבן השכינה שורה על קברי צדיקים. וע”ש בעיקר לענין קבר רחל.

וע’ מנחת אלעזר ח”א ס”ח דמש”כ מהרי”ל בהל’ תענית שלא ישים מגמתו לצדיקים היינו שיציל באיזה כח אבל מותר לבקש ממנו להתפלל.

וע’ שם בסוטה שאמר להן אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים. ומשמע דמותר לומר לצדיקים שיתפללו עלינו, ולא הוי אמצעי. וכפשוטו רק צדיק חי מותר כי מבקשים ממנו, אבל לצדיק מת הוי כמו מתפלל לו וזה אמצעי, אבל בגמ’ הנ”ל משמע דגם צדיק מת מותר. וצ”ב בזה.

 

מיהו ע”ש תוס’ ד”ה אבותי בקשו עלי רחמים, וא”ת האמר בפ’ מי שמתו, י”ח ע”א, דמיתי לא ידען מידי וכ’ו י”ל דע”י תפלה שזה מתפלל מודיעין להן שכך נתפלל. והכי אמר בפ”ב דתענית למה יוצאין לבית הקברות כדי שיבקשו עליהם מתים רחמים, וכן בפרקי דחסידים, תענית כ”ג ע”ב, בעובדא דר’ מנא דאשתטח אמערתא דאבוה. (ומבואר בזה המעלה של תפלה בקבר, לא רק שמתפלל בזכותו, אלא דעד שמתפלל אין המת יודע מהצרה. מיהו חידוש זה אולי אפילו במתפלל בכל מקום מודיעים להמת).

וע’ פי’ ר”י ב”ר יקר על התפלה עמ’ ע”ג דאסור לבקש ממתים שיתפלל עליו, ומה שמצינו בכלב היה בענין אחר, ולא פי’ הכוונה, ועוד דחה דשאני מבקש מצדיקים דצדיקים במיתתם קרוים חיים והוי כמבקש מהחי.

וע’ רש”ש סנה’ מ”ד ע”ב לעולם יבקש אדם רחמים שיהו הכל מאמצין את כוחו, משמע דשרי, וזה פזמון מלאכי רחמים וכו’. אך ע’ נתיב העבודה פי”ב שפי’ שם שמתפלל מה’ שהכל יהיו מאמצין. ודלא כרש”י.

 

ויש שכתבו שלא ילך לקברים ע’ מג”א תקנ”ט י”ד בשם האריז”ל (ולא כתב כן בסי’ תקפ”א), ובאגרת הגר”א וע’ חיי”א קל”ה ה’.

וע”ע שו”ת אבן ישראל סי’ נ”א לענין פנוי כהן כדי לקבור אותו סמוך לגדר שבנו יבא לקבר. וע”ע שבה”ל ח”ב ר”ד וע’ אג”מ יו”ד רל”ט.

וע’ מעבר יבק, בשפתי רננות פרק כ”ג, בשמואל ב’ י”ט ל”ח אמר אמות בעירי וחזינן המעלה שיבקרו הבנים בקבר. (וע’ לעיל עוד בשם מעבר יבק).

וע’ ס’ חסידים ת”נ ותש”י שהביא פסוק הנ”ל, וע”ש שכשבאים לבקרו ומבקשים על נשמתן, מטיבים לו בעוה”ב, וגם כשהחיים מבקשים מהם הם מתפללים על החיים.

וכתבו בענין קבר רחל בב”ר פ”ב י’ כדי שתהא מבקשת על בניה, ולא משמע שם שהם התפללו. ואולי זה עוד סיבה לילך לקבר.

וע’ מהר”ם שיק רצ”ג דאין להקשות מהמדרש בקבר רחל דמשמע שמותר לבקש מהמת, וכתבו דכוונתו כי שם היא ביקשה ולא הם ביקשו ממנה.

ובדברי הב”ח הנ”ל במתפלל בבית הקברות, נראה שיש בזה כמה שיטות, ע’ ב”ח בשם מהרי”ל ור”ח פלטיאל שהוא משום מקום קדוש, וב”ח בשם זוהר דמותר להתפלל למת כי צדיק הוא כחי, ובא”ר ומט”א כתבו שמתפלל בזכות הצדיק, ובפמ”ג משמע דמתיר לעולם להתפלל למת.

וע’ גר”א על תקו”ז כ”ב ע”ב שאם אין השכינה מוצא צדיק לשכון עליו אז שוכן על קבר הצדיק. וע’ לעיל בשם תיקון ו’.

וע’ חסד לאברהם ב’ י”ט מקום הצדיק קדוש ואם לומד שם בא קדושה עם קדושה ומתקדש יותר, וק”ו אם לומד שם מה שלמד הצדיק. וע’ פסיקתא י”ב ורד”ל שם.

וע’ ס”ח תש”ט קפידת המתים אם עוזבים אותם כי נהנים כשבאים. ולכא’ בזה”ז אם עוזב וחוזר פעם בשנה ג”כ שרי. ועכ”פ חזינן המעלה של המבקר לקברים.

אין עוד מלבדו

Finkel, Maran Hamashgiach Hagaon Harav Binyomin Shlita

עת צרה היא ליעקב וממנה יושע (ירמיה ל, ז).

עת צרה, אבל כל אחד שיפקח עיניו יראה שבתוך הסבל והחושך רואים אור גדול. צריך הרבה רחמי שמים, המצב לא פשוט, והמצב לא בידינו, נקלענו למצב הזה, יש לנו רק להתקרב להקב”ה, תמיד צריך להתחזק, וכעת החובה כפולה ומכופלת.

עלינו לרחם על אחינו בני ישראל בכל אתר, כולם בפחד ואימה, פה בארץ ישראל ובכל העולם – אלו שיש להם ילדים בארץ ישראל, ובכלל הסכנה היא בכל העולם, מי יודע מה מתחולל פה, תעיינו בדברי הגמ’ ביומא י, א, עתידה פרס שתיפול ביד רומי, וכו’, אין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות רומי הרשעה בכל העולם כולו וכו’, צריך רחמי שמים שנעבור את זה ברחמים וחסדים.

צריך לעשות השתדלות, חלילה לא לנהוג בהפקרות, בליל שבת היה מצב קשה, אנשים התחבאו, והיו כאלה שיצאו לרחוב לראות יירוטים, זה סכנת נפשות, פעם עוד חשבנו שכאן הכול מוגן, והנה כמה רסיסים נפלו לא רחוק מהשכונות פה, רסיס זה לא משחק, צריך להיזהר.

לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה

איתא בשבת לב, א, לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס, שמא אין עושים לו נס, ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו, אמר רבי חנין מאי קראה, קטנתי מכל החסדים ומכל האמת. גם אם הוא יזכה לנס, למה לו לנכות מזכויותיו.

ההנחיה הרצויה והאמיתית היא, שכל אחד יעשה אווירה טובה בבית, צריך להיזהר אבל לא מתוך פאניקה, הפאניקה יכולה להזיק יותר מהצרה עצמה.

אברך שאל אם להעיר את הילדים באמצע הלילה בזמן אזעקה, אמרתי לו שצריך לשאול את רב השכונה, זה תלוי בהרבה פרטים, יש חדר ביטחון או שאין, יש מקלט או לא, ובאיזה קומה הוא גר, יש הרבה פרטים.

אבל גם כשצריך לרדת לא מתוך לחץ, לא במתח, הקב”ה ריחם עלינו שכיום המצב הוא שיש התראה מוקדמת, וממילא אפשר לרדת רגועים, צריך לרדת עם אמונה של אין עוד מלבדו, אפשר גם לשיר עם הילדים אם זה שייך, שירגישו חוויה, לא שישאפו לחוויה הזאת, רק שיהיו רגועים, הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל.

רבותינו הורו לנו לא לבטל את הישיבות בתקופה זו, למרות שבששת הימים לא למדו פה בבית מדרש, למדו במקלט, הכל תלוי בחומרת המצב, כיום המצב כשיש התראה, יורדים.

צריך לזכור שיש סכנה בריצה, צריך לצאת מבעוד מועד בצורה רגועה, שומר ישראל שמור שארית ישראל, מצד אחד אנחנו עושים השתדלות, ובד בבד אין מקום לפחד, צריך ללכת בתמימות באמונה ובשמחה שהקב”ה איתנו.

צריך לדעת שגם בזמן הגלות הקב”ה לא עוזב אותנו ולא יעזוב אותנו, בפרשת בחוקתי קראנו, (ויקרא כו, מד), ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה’ אלו’.

בכל מצב הקב”ה אתנו, צריך להתקרב אליו ולהתחזק, נחפשה דרכנו ונחוקרה ונשובה עד ה’.

להתחזק בידיעה שאין עוד מלבדו

יש להבין, הרי כל השנה יש לנו שש מצוות תמידיות, הא’ ב’ הוא האמונה בהקב”ה, ומה הפשט במה שמאריך הנפש החיים בסגולה להצלה להתחזק בידיעה שאין עוד מלבדו, הרי כל החיים זה אין עוד מלבדו, וכי יש משהו שהוא ללא רצון ה’.

ומדברי הגמ’ בסנהדרין סז, ב, נלמד ביאור בזה, דאיתא שם, אין עוד מלבדו – אמר רבי חנינא אפילו לדבר כשפים, ההיא איתתא דהות קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא (- לעשות לו מכשפות, רש”י), אמר לה אי מסתייעת  זילי עבידי (- אם את מצלחת לעשות לי מכשפות עשי, רש”י), אין עוד מלבדו כתיב, (- ואם המקום חפץ בי לא תוכלי להרע, ואם תוכלי מאתו יצא ואני מקבלן, רש”י), איני, והאמר רבי יוחנן למה נקרא שמן מכשפים שמכחישין פמליא של מעלה, שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה.

וביאר בנפש החיים ש”ג, פי”ב, דברי הגמ’ וז”ל, ומ”ש שם שמכחישין פמליא של מעלה ר”ל שרק סדור כחות הפמליא של הכוכבים והמזלות קבע הבורא יתב’ כח בכחות הטומאה שיהו יכולין להפכם. אבל לא שיהא בכחם לשנות ח”ו מסדר הפעולות הקדושים של כחות המרכבה קדושה. ואדרבה כשמשביעין אותם בשמות של כחות הקדושה. ממילא כרגע מתבטל כל עניני פעולתם לגמרי, וכו’, זה שאמר אין עוד מלבדו אפילו כשפים.

ולזה באה שאלת הגמ’ איך סמך רבי חנינא על אין עוד מלבדו, הרי מכחישין פמליא של מעלה.

ותירצה הגמ’, שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה. יש לו הרבה זכויות.

וביאר בזה שם בנפה”ח וז”ל, ולכן גם ר”ח לא שבטח על זכות קדושת תורתו ומעשיו המרובים. רק שידע ושיער בנפשו שזאת האמונה קבועה בלבו לאמיתה שאין עוד מלבדו יתב’ שום כח כלל. והדביק עצמו בקדושת מחשבתו לבעל הכחות כולם אדון יחיד המלא כל עלמין ואין כאן שום שליטה ומציאות כח אחר כלל. לכן היה נכון לבו בטוח בזה שלא ישלטו עליו פעולות הכשפים הנמשכים מכחות המרכבה טמאה. ז”ש לא מסתייע’ מילתיך אין עוד מלבדו כתיב.

זאת אומרת ברגע שהאדם דבוק בהקב”ה – שהוא בעל הכוחות ובעל היכולות ושום דבר לא יכול להיות בלי רצונו יתברך, הדבקות בו יתברך מבטלת את כל הכוחות האחרים, וזה לא מוריד מהזכויות.

וזה דרגה נוספת באמונה בהי”ת, מלבד מצוות האמונה התמידית[1].

הקריאה מעוררת הזמן

ידוע שבכל שבוע יש התעוררות מיוחדת בעקבות מה שקוראים בתורה באותו השבוע, וזהו ענין ההתעוררות הרבה שבימי השובבי”ם שאז אנו קוראים את פרשיות שיעבוד וגאולת מצרים והקריאה מעוררת הזמן.

בשבת הבעל”ט פרשת שלח לאחר חטא המרגלים אנו קוראים (במדבר יד, יט כ), סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה, ויאמר ה’ סלחתי כדבריך.

הקריאה מעוררת סליחה ומחילה, ועל כל אחד באשר הוא לחשוב מה הוא צריך לתקן, ונתבונן כעת יחד מה אפשר להתחזק שיביא עלינו רחמים מיוחדים.

לעסוק בתורה ובגמילות חסדים

איתא בסנהדרין (צח, ב), אמר עולא ייתי ולא איחמיניה, וכן אמר רבה ייתי ולא איחמיניה, וכו’, אמר ליה אביי לרבה מאי טעמא אילימא משום חבלו של משיח והתניא שאלו תלמידיו את רבי אלעזר מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח יעסוק בתורה ובגמילות חסדים ומר הא תורה והא גמילות חסדים, אמר ליה שמא יגרום החטא.

העבודה שלנו היא לעסוק בתורה ובגמילות חסדים, להוסיף שטייגען בלימוד, שלא יהיה ח”ו רפיון, אנחנו בחודש של קבלת התורה, צריך שיהיה חיזוק התורה, חיזוק בעסק התורה, חיזוק בעסק גמילות חסדים.

לעסוק בתורה ובגמילות חסדים, מהו עסק, התעסקות, לחשוב מה אני יכול לעזור לשני, לא לחכות שיבקש ממך עזרה, מה אני יכול לעזור בממון, בדיבור, במעשה, בהארת פנים, ובפרט בזמני לחץ, תן לו הרגשה טובה, היום יש מצב שאפשר לזכות להכנסת אורחים אפילו לזמן מועט, בזמן אזעקה אפשר להכניס מישהו מבחוץ, לתת לו הרגשה טובה, איזו הזדמנות פז, עסק גמילות חסדים.

שקולה שנאת חינם כנגד ג’ עבירות

ראינו שעולא חשש שמא יגרום החטא, מהו החטא שחשש ממנו, לא כתוב בגמ’, אולם במסכתא יומא (ט, ב), איתא, מקדש ראשון מפני מה חרב מפני ג’ דברים שהיו בו ע”ז וגלוי עריות ושפיכות דמים, וכו’, אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב מפני שהייתה בו שנאת חינם, ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלש עבירות ע”ז גלוי עריות ושפיכות דמים.

נשאלת השאלה, אם היו עוסקין בגמילות חסדים על מה נתבעו בשנאת חינם, ואיני יודע אם אותו אחד שעשו לו חסד שנאו אותו, או על אדם אחר, בכ”א רואים כאן ששנאת חנם יכולה להרוס כל חלקה טובה.

נמצא שהעבודה המוטלת עלינו היא עסק התורה ועסק גמילות חסדים וללא פגם בשנאת חינם, מדברי הגמ’ ביומא למדנו ששנאת חינם הורידה אותם ממעלת התורה שהיו בה.

יש הרבה ניסיונות בבין אדם לחברו, ה’ יצילנו מניסיונות, וצריך לראות איך להוריד כל שנאה וטינה מליבו.

ובענין הזה כתב הרמב”ם (דעות פ”ו ה”ו), כשיחטא איש לאיש לא ישטמנו וישתק כמו שנאמר ברשעים ולא דבר אבשלום את אמנון מאומה וכו’ כי שנא אבשלום את אמנון. אלא מצוה עליו להודיעו ולומר לו למה עשית לי כך וכך ולמה חטאת לי בדבר פלוני, וכו’, ואם חזר ובקש ממנו למחול לו צריך למחול. ולא יהא המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האל’ וכו’.

זה הדרך ליישר את ההדורים, לא לשמור שנאה חלילה.

ובה”ט כתב הרמב”ם, מי שחטא עליו חברו ולא רצה להוכיחו ולא לדבר לו כלום מפני שהיה החוטא הדיוט ביותר, או שהייתה דעתו משובשת, ומחל לו בליבו ולא שטמו, ולא הוכיחו הרי זו מדת חסידות, וכו’.

קורה לפעמים שיש אדם שההרגשה כלפיו שאין עם מי לדבר, לצערנו זה קורה, תבוא לאדם ותגיד לו מדוע ציערת אותי, והוא אומר, חכה זה תחילת הדרך, אני שמח לראות שכואב לך, וכו’, אין עם מי לדבר, באופן כזה אם מחל לו זה כבר מידת חסידות.

עכ”פ, כשיש אהבה ואחווה, ועסק בתורה ובגמילות חסדים, כמה הצלה וישועה האדם מציל את עצמו ואת הכלל, ואת הדברים הללו ראוי לחזק בבית, מתוך אווירה שמחה.

והיה מחניך קדוש

נקודה נוספת, אנחנו הרי זקוקים לרחמי שמים מרובים, חלילה לסמוך על כוחי ועוצם ידי, כל יירוט הוא רחמי שמים, הקב”ה נתן חכמה וצריך רחמי שמים שהירוט עצמו לא יזיק, הקב”ה הוא הבעל הבית, אם יש ירוט טוב זה רק בזכות שאתה עמל בתורה, כמו ששנינו סוף פרק קמא דבב”ק, א”ר יוחנן משום ר”ש בן יוחאי מאי דכתיב אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור, כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וכו’, אויביו נופלים לפניו כיוסף. המיירטים הם פה בישיבה הק’ ובכל הישיבות שלומדים בקדושה וטהרה.

בשביל לזכות לרחמי שמים הזכרנו שצריך חיזוק בתורה ובגמילות חסדים, אולם זה מוכרח להיות משולב עם חיזוק בקדושה וטהרה.

כשהיו באים למרן החפץ חיים הק’ על דבר אסון או צרה, היה הח”ח מזכיר את הפסוק בפרשת כי תצא, (דברים כג, טו), כי ה’ אלו’ מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך.

אם אנחנו רוצים לזכות לאויביו נופלים לפניו כיוסף, הר”ז בתנאי שוהיה מחניך קדוש, אם לא חלילה, ושב מאחריך.

קשה לדבר, אבל צריך לחזק בבית בחכמה ובתבונה את כללי הצניעות, כללי הקדושה, לא להיסחף אחרי כל מיני פיתויי שווא והבל, גם אצלנו יש סחף למודה של ביגוד צר, אם התורה הייתה אומרת ללכת צר היו אומרים אני לא יכול זה לא נח..

אף אחד לא מבקש ללכת עם שמיכות על הראש, יש משמר התורה, כל גדולי ישראל תמכו בזה, כולם שמו ידיהם על זה, מצאו את שביל הזהב בחכמה ובתבונה, ומי שיעשה כך זה הצלת נפשות.

ובנוסף, כמו שמעיר כל הזמן מורנו ראש הישיבה שליט”א כמה צריך להיזהר מהמכשירים הטמאים, המשוקצים והמתועבים, שגורמים לאדם כל מיני בלבולים.

לא להיכנס לידי ניסיון

מרן ראש הישיבה רבי חיים זצוק”ל היה עומד פה בישיבה ומדבר על כך שכל ניסיון שיש לאדם הקב”ה נותן לו גם כוח להתמודדות, הקב”ה לא בא בטרוניה עם בריותיו, פעם אחת רבי חיים אמר שיש ניסון אחד שלא מקבלים כוח להתמודדות, זה היה נורא לשמוע דבר כזה, ואז הוא הסביר – המכניס עצמו לידי ניסיון.

רבי חיים היה אומר תברח ממקום סכנה, יש לאדם טבע של סקרנות, צריך לברוח מזה, גם מי שנכשל ונכנס לידי סכנה אל לו להתייאש, שיגיד רבש”ע חטאתי עוויתי פשעתי, אולי יש תקווה, אבל צריך להיזהר לברוח ממקום סכנה רוחנית.

ומלבד הטומאה שיש בכלים הללו, הם הורגים את הזמן של האדם, יש לנו כל כך הרבה תורה, מתי נלמד את כל התורה, זה משעבד את האדם ואפילו לא בדברים טמאים, וכ”ש בדברים טמאים, אדם משחק עם העולם הבא שלו, צריך להיזהר ולברוח מזה, ולהשתדל לחזק את ביתו בצורה חכמה וטובה.

השילוב הזה של עמל ויגיעת התורה, עם מידות טובות בקדושה וטהרה, זה הדרך שנזכה לרחמי שמים, אב הרחמן יודע מה הוא עושה, מה שהקב”ה עושה הכול אמת ויציב, הכול לטובה. זו היא עבודתנו בעת הזאת.

אין מזרזים אלא למזורזים, זמנים קשים זמנים של מתח צריך להרגיע את האווירה בבית, חשוב שבבית ידעו שהאבא הולך ללמוד תורה וזה ההגנה, ולתת את ההנחיות שצריך, וגם כשחוזרים לבית ללמוד ולהביא את ההרגשה שיש לנו הזדמנות פז לחיזוק האמונה, חיזוק בבורא כל העולמים, חיזוק בכל הי”ג עיקרים, חיזוק בבין אדם לחברו, בזמן צער כולם מאוחדים צריך להמשיך את זה.

איתא במשנ”ב סי’ תרט”ו, איתא בספרים וכו’ כדאיתא במדרש תנחומא אם חטא אדם ונתחייב מיתה לשמים מה יעשה ויחיה, אם למוד לשנות פרק אחד ישנה שני פרקים ואם למוד לשנות דף אחד ישנה שני דפים, ואם אינו יודע ללמוד יתעסק עכ”פ במידת הצדקה והחסד ויחיה כמו שנאמר רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד.

ובשער הציון שם כתב וז”ל, ואין כוונת המדרש דבתורה לבד יוצא אפילו בלא מידת החסד כלל, דהלוא כבר אמרו חז”ל דהאומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו, אלא רוצה לומר דהתיקון הוא ע”י התורה למי שהיכולת בידו להבין דברי תורה, אבל מ”מ צריך לעסוק גם בחסד ולרחם על הבריות, וכו’.

צריך לדעת, בהר ציון תהיה פליטה, פה זה בית ה’, פה הוא המקום שהקב”ה בחר, אם כי אנחנו בגלות, אבל פה אנחנו קרובים לגאולה, קרובים לישועה, רואים כבר את כל הסימנים, צריך רק לחכות ולהתכונן, שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד.

נזכיר שכדאי להגיד כל יום פרק יושב בסתר, בשעתו בשנת תש”ח מרן החזון איש אמר להגיד פרק זה, לבקש על כלל ישראל.

וגם נמוגו כל ישבי הארץ מפנינו

נסיים במה שאנו קוראים בהפטרת פרשת שלח, (יהושע ב, כד), ויאמרו אל יהושע כי נתן ה’ בידנו את כל הארץ וגם נמוגו כל ישבי הארץ מפנינו.

בזכות שהלכו בתמימות, לא כמו המרגלים, הם הלכו כרצון הי”ת, בתמימות, אז זכו שנמוגו.

אנחנו בגלות קשה, וצריך להתכונן לקראת הגאולה, אם אנחנו עושים רצון ה’ כולנו נזכה לראות מפלת שונאי ישראל, מכה קשה על כל שונאי ישראל, והרמת קרן ישראל, הרמת קרן התורה והיראה.

יתן ה’ שנזכה ללמוד בחשק ושמחה, והתועים יחזרו בתשובה שלמה, ויבואו לבקש מבני הישיבות שיתמידו בלימודם, כולם יבינו את מעלת התורה, ונזכה לראות את הגאולה השלמה ונראה בקרוב ונגלה כבוד ה’ וראו כל בשר יחדיו כי פי ה’ דיבר במהרה בימינו אמן.

[1] שמא יאמר אדם אני ילך ברחוב לראות יירוטים, זה לא דרגה של אין עוד מלבדו, זה סקרנות בעלמא.