דברי רבותינו

Finkel, Maran Rosh Hayeshiva Hagaon Harav Nosson Tzvi zt”l

לאברהם למקנה לעיני בני חת (כג, יח)
בירור מקחו של צדיק – כעשרת הדברות
עשר פעמים הוזכרו “בני חת” בפרשה, ודרשו חז”ל (בראשית רבה נח,ח) “אמר ר’ אלעזר כמה דיות משתפכות, כמה קולמוסין משתברין, כדי לכתוב בני חת. עשרה פעמים כתיב בני חת כנגד עשרת הדברות, ללמדך שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת הדברות”.

ויש להבין, מה המעלה המיוחדת בבירור מקחו של צדיק.

ביאר מרן ראש הישיבה הגאון הרב נתן צבי פינקל זצללה”ה בשיחתו לבני הישיבה: הנה כאשר הצדיק מקיים מקח, הרי ודאי הוא מחשב ובודק בדעתו כל פרט ופרט במקח זה שלא תהיה בו שום טעות, ועושה את הכל במתינות ובישוב הדעת עד שמוציא את המקח אל הפועל.

המברר מקחו של צדיק, הרי הוא לומד ממנו איך לחיות חיים של תורה, איך לקיים ולעשות כל הנהגה וכל פרט, ללא בהילות ומבלי לטעות בחשבונות שלו, אלא לעשות הכל בבירור ודקדוק כמקחו של צדיק.

ולפיכך אמרו שכל המברר מקחו של צדיק הרי הוא “כאילו מקיים עשרת הדברות”, כיון שזוהי הדרך לקנות הנהגה אמיתית שעל ידה תתקיים כל התורה.

(שיחות רבי נתן צבי, עמ’ ק”ט)

דברי הימים

Levinshtein, Maran Hamashgiach Hagaon Harav Yechezkel zt”l

חוש ריח רוחני להיזהר מגזל
“ויבוא האיש הביתה ויפתח את הגמלים” (כד, לב).

רש”י: ויפתח – התיר זמם שלהם, שהיה סותם את פיהם, שלא ירעו בשדות אחרים.

סיפר מרן המשגיח הגאון הרב יחזקאל לוינשטיין זצללה”ה: פעם קנתה אשתו של החפץ חיים בשותפות עם שכנתה דג גדול. הן סיכמו ביניהן שהשכינה תגיע לבית החפץ חיים והן יחלקו את הדג ביניהן.

שעת הצהרים כבר הגיעה, הגיע הזמן לבשל את הדג לקראת שובו של החפץ חיים, אך השכנה לא הגיעה. כשראתה אשת החפץ חיים שהשעה מאוחרת, חילקה את הדג לבדה. את החלק הגדול יותר הניחה עבור השכנה ואת החלק הקטן נטלה לעצמה ומיהרה לבשלו.

כשהגיע החפץ חיים, נטל את ידיו, בירך ובצע על הפת, אכל את ה”כזית” הראשון, ואח”כ אמר כדרכו בקודש בעת הסעודה את מזמור כ”ג בתהלים, ה’ רועי לא אחסר.

בינתיים הגישה אשתו את הדג המבושל לשולחן. אך החפץ חיים לא שת לבו, והמשיך באכילת הלחם כאילו אין דבר אחר על השלחן.

בנו ר’ לייב, חשב שאולי לא ראה אביו את הדג שהניחו לפניו, הוא קירב את הצלחת, אך החפץ חיים הסיט את הצלחת מלפניו והמשיך באכילת הלחם בלבד.

הבין ר’ לייב, כי לא דבר ריק הוא, נכנס למטבח וביקש מאמו שתספר את כל מאורעות הדג הידועים לה. סיפרה לו דברים כהווייתם, שהדג היה גדול מדי, היא קנתה אותו בשותפות עם השכנה, אך כיוון שזו לא הגיעה, חילקה היא את הדג לבדה ואת החלק הגדול הותירה לשכנה…

עתה הכל ברור ומובן, לחש לעצמו ר’ לייב, הלא הלכה פסוקה היא בשולחן ערוך חושן משפט הלכות שותפין סימן קע”ו סעיף י”ח: “אם לא קבעו זמן לשותפות או שקבעו ונשלם, ובא אחד לחלוק שלא מדעת חברו, חולק בפני שלשה, אפילו הם הדיוטות, ובלבד שיהיו נאמנים ויודעים בשומא, ואם חלק בפחות משלשה לא עשה כלום”.

ודאי שדג שנעשה בו מעשה כזה, אבא אינו יכול לאכול. החלוקה אינה חלוקה, והדג הרי שייך בחלקו עדיין לשכנה. וכי בעל “המשנה ברורה” יכשל בגזל?

הוסיף מרן המשגיח ואמר: על המשיח נאמר “והריחו ביראת השם” (ישעיה יא, ג), כי למי שנתעלה מאוד ברוחניות קיים חוש ריח רוחני מיוחד שעל פיו ניתן להבחין בעבירות או במצב רוחני או בחשש גזל.

ע”פ ‘מורשת אבות’

בשבילי הלכה

Shpitzer, Harav Hagaon Meir Tzvi Shlita

חיי שרה

רש”י נשים בכתובה ופילגשים בלא כתובה

הנה חופה בבין השמשות דנו הפוסקים איזה תאריך יכתוב וממה נפשך יש חשש מוקדם או מאוחר. וע’ תוס’ גיטין י”ח ע”א בעשו קנין ביום וחופה בלילה דמהני, וכתבו הפוסקים לעשות כן לפני החופה אם יתקיים בהשמ”ש.

וע מנחת שלמה ח”ג ק”ג י”ח דעכשיו כתוב בכתובה הוית לי לאינתו (והטעם לזה לכא’ מתחילה עשו כן עפ”י ארחות חיים כדי שיהא קדושי שטר, אף דבזה”ז אין כותבים לשמה).

(ובאמת כעי”ז העיר הלבוש גם אם חותמים באותו יום איך יחתמו לפני הקדושין וצביאת מרת פלונית וכו’ ועדיין לא עשתה כן).

וכעי”ז אג”מ אהע”ז ח”ד ק’ ה’ ושם סי’ ק”ה בסופו מטעם אחר, דהא דאיתא בגמ’ דמהני לפני החופה היינו דוקא בזמנם שכתבו כתובה אחר הארוסין וחל דין כתובה, משא”כ בזה”ז.

וע’ קובץ תשובות הגרי”ש ח”ג סי’ קצ”ז להשיג על עצה זו, כי לא כתב לה אלא על מנת לכונסה ועדיין הוי מוקדם, וע”ש בשם שאילת שלום ח”ב ע”א להתיר כי בכה”ג אין כותב על מנת לכונסה, ומה שמשיג עליו.

עבד ה' - נאמנות והתבטלות

Finkel, Maran Hamashgiach Hagaon Harav Binyomin Shlita

בפרשת השבוע יש לימוד גדול מהו עבד ה’, והיא עבדות, נאמנות והתבטלות, פעמיים בשנה אנחנו מזכירים את הענין של עבדות, בראש השנה – לקונה עבדיו בדין וכן אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם, ובפסח וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, וצריך לזכור זאת כל השנה שאנחנו עבדי ה’.

בספרי פרשת ואתחנן איתא, יש שקרא עצמו עבד והקב״ה קראו עבד ויש שקרא עצמו עבד והקב״ה לא קראו עבד, ויש שלא קרא עצמו עבד והקב״ה קראו עבד, אברהם קרא עצמו עבד, שנאמר אל נא תעבור מעל עבדך, והקב״ה קראו עבד בעבור אברהם עבדי וכו’, שמשון קרא עצמו עבד אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדולה הזאת והקדוש ברוך הוא לא קראו עבד, וכו’, איוב לא קרא עצמו עבד והקדוש ברוך הוא קראו עבד השמת לבך אל עבדי איוב, וכו’.

אין לנו השגה באבות הקדושים ובנביאים מדוע לזה קרא עבד ולזה לא, אבל אנחנו רואים שיש עסק גדול מי נקרא עבד, זה דרגה גבוהה ביותר להיות עבד ה’.

בנו העובד אותו

יש כמה דרגות בעבדות, הנה מצאנו בגמ’ בב״ב (י, א) אתם קרויים בנים וקרוין עבדים, בזמן שאתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין בנים ובזמן שאין אתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין עבדים. וצריך להבין פשט מה זאת אומרת בזמן שאין אתם עושין רצונו של מקום אתם קרויים עבדים, הרי עבדות היא מעלה גדולה.

והביאור הוא, שיש שתי דרגות של עבד, האחד הוא עבד רגיל שאינו נאמן כל הצורך, והשני הוא בן שהוא עבד, וזה דרגה גדולה יותר של עבד זה עבדות עם נאמנות, וכדברי הנביא מלאכי, (ג, יז) והיו לי אמר ה’ צבקות ליום אשר אני עושה סגולה, וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. יש מושג של בנו העובד אותו, זה נאמנות אחרת, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום קרויים עבדים – אלו העבדים שאינם נאמנים.

(ההבדל בין בן לעבד הוא שבן רוצה לעשות רצון אביו ועבד חייב לעשות רצון רבו, נמצא שבן שהוא עבד לא רק שהוא חייב הוא גם רוצה, ולעומת זאת זה הביאור גם ב׳אבינו מלכנו’ אבא רוצה לתת ולא תמיד יכול, משא״כ מלך יכול ולא תמיד רוצה, אבל אבינו מלכנו – אתה גם רוצה וגם יכול.)

שמעתי ביטוי מרגש ממרן הגאון הגדול רבי חיים קמיל זצ״ל בשם הגאון רבי דב לפין זצ”ל ששמע ממרן החפץ חיים זצוק״ל,שבשעה שאומרים לנשמה לרדת לעולם הזה היא רואה את כל הנשמות שחוזרות כיצד הם חוזרות ומפחדת לרדת, ולמעשה כתוב במשנה בע״כ אתה נוצר, ולא צריך לחכות שהנשמה תסכים, אבל יש איזה פיוס שאומרים לנשמה ובזה היא מתנחמת במקצת, אומרים לה, אם היא תעבוד את הקב״ה, תקיים מצוות ותעשה את תפקדה כראוי היא תזכה להיות עבד ה’.

ומשל למה הדבר דומה, אומרים לאדם אם תצוף במים עד מדינה פלונית הרחוקה מאוד, ויתנו לך את כל הכלים הנצרכים לכך, תזכה לגדולה ולמלוכה באותה מדינה, הרי הרצון הזה להיות נשיא מדינה ודאי נותן לאדם דחף להצליח במשימה.

והאמת היא שזה אפילו לא משל לעומת הדרגה של עבד ה’, עד כדי כך שהמושג עבד ה’ הוא פיוס לנשמה, ואת הדרגה הזאת ניתן לרכוש רק בעולם הזה.

לא לעשות חשבונות

שבוע שעבר דיברנו על עמידה בניסיונות, שזה הדרך לגדול במעלות התורה, וכעת עלינו לדעת מהו היסוד של עבד ה’, מה צריך לעשות בשביל להיות עבד ה’, וכבר למדנו כמה פעמים שעבד הפשט הוא שאין לו חשבונות, אין לו רצון עצמי, מרן ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ היה אומר, א עבד מאכט נישט חשבונות, – עבד לא עושה חשבונות – חבר ואפילו חבר נאמן עושה חשבונות כן או לא, עבד לא, מה שהאדון אומר לו הוא עושה.

ונוסיף ונאמר יסוד נוסף, קורה לפעמים שאדון שולח את העבד לשליחות מסוימת והעבד מת בדרך, לא הצליח לעמוד במשימה, אבל הקב”ה לא נותן לנו דברים שאפשר למות בדרך, הקב״ה נותן לנו את כל הכוחות והאפשרויות לעמוד במשימה, וגם מי שמת על קידוש ה’ הקב״ה נותן את הכוחות לזה. בפרשה הזאת היו בעלי המוסר מרחיבים במושג של עבד, אצל אליעזר עבד אברהם רואים מהי נאמנות של עבד לאדון[1].

מושל בתורת רבו

וראשית כל נלמד מה היתה דרגתו של אליעזר, הנה איתא בגמ’ ביומא (כח, ב), אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה שנאמר ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו א״ר אלעזר שמושל בתורת רבו, הוא דמשק אליעזר א״ר אלעזר שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים.

ובמדרש (בראשית רבה נט, ח), ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו – שהיה זיו איקונין שלו דומה לו, המושל בכל אשר לו – שהיה שליט ביצרו כמותו.

זה היה אליעזר, גדול בתורה דולה ומשקה מתורתו של אברהם אבינו, והיה עבד נאמן לאברהם, ונראה כעת עד כמה הגיעה נאמנותו.

ואומר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי, (כד, לט), וברש״י, אלי כתיב, בת היתה לו לאליעזר, והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו, אמר לו אברהם, בני ברוך ואתה ארור, ואין ארור מדבק בברוך (שם).

אליעזר הכיר טוב מאוד את יצחק הוא ידע שיצחק צריך אשה שתאפשר לו להיות עולה תמימה, קדוש ה’, וגמר בדעתו שהיא אכן מתאימה וניגש לאברהם וביקש ממנו שיקח את בתו, ואברהם השיב לו, אתה ארור ובני ברוך, זה לא שייך, לך תחפש בארץ מולדתי, (והמפליא הוא שהרי רש״י כתב על הפסוק וניקת משבועתי זאת (כד, ח), וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא, ובנות אלו הרי הם בנות כנען ועדיין הם עדיפות מבתו של אליעזר, ויל״ע בזה).

והנה מצד טבע בני אדם ההרגשה של אליעזר היתה צריכה להיות ששליחותו לא תצלח ובכך לבסוף אברהם יצטרך לקחת את בתו ליצחק, ומה עשה אליעזר התחיל להתפלל, ויאמר ה’ אלוקי אדוני אברהם, הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדוני אברהם. (שם יב). רבש״ע תמציא לאדון שלי את הזיווג ליצחק, איזה תחנונים, הוא התפלל בכל נימי נפשו ממש עבודה שבלב.

אליעזר ניגש לחפש שידוך ליצחק עם כל הלב והנפש, אין שום חשבון אישי הוא לא חושב בכלל על הבת שלו, ביטל לגמרי את רצונותיו מפני רצון אברהם.

והאיש משתאה

טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת, הוא עוד לא יודע מי היא אבל הוא רואה שכדה על שכמה, זה מתחיל להראות שזה זה, ותרד העיינה, היא חכמה ופיקחת, צנועה וחסודה, ממש מתאימה ליצחק, וככל שהוא רואה את התנהגותה הרי אפסו הסיכויים שיצחק יקח את בתו אבל הוא מבטל את רצונו.

והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה’ דרכו אם לא, (שם כא), וברש״י, משתומם ומתבהל, על שראה דברו קרוב להצליח, אבל אינו יודע אם ממשפחת אברהם היא אם לא.

ומשל למה הדבר דומה, יש מושג של כרטיס לוטו שנכנסים להגרלה על סכום כסף גדול מאוד[2], ובארה״ב יש מושג שאם אף אחד לא ניחש את התוצאה עושים הגרלה חדשה על סכום גדול יותר, וזה יכול להגיע לסכומים של שלוש מאות מיליון דולר.

ונתאר לעצמנו אחד שנכנס להגרלה גדולה כזו, והוא צריך לנחש שבע מספרים בכדי לזכות, וביום התוצאות הוא מבקש מחבר שלו תגיד לי את המספרים שזכו ואני יבדוק אם זה מה שכתבתי, ומתחילים לבדוק מספר אחרי מספר, חמש, יפה גם אצלי חמש, שמונה, גם אצלי שמונה, וכן הלאה, עברו שש מספרים וכל המספרים תואמים, איזה התרגשות, באיזה מתח הוא נמצא, אם הוא ניחש עוד מספר אחד הוא זוכה במאות מיליונים.

זה הפשט והאיש משתאה מחריש לדעת, אליעזר היה במתח כל הסימנים מראים שזו היא הכלה, הוא רק לא יודע מאיזה משפחה היא, הוא נמצא במתח רב, הוא כבר רוצה לדעת האם הצליח ה’ דרכו, תראו מה היא עבדות, מה היא נאמנות.

ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין, ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור. (שם כג, כד), זהו זה, היא הכלה, כל הפרטים תואמים, מיד, ויקוד האיש וישתחו לה’, לא זו בלבד שביקש להצליח בדרכו, אלא ברגע שהוא הצליח הוא מודה לה’ על שזכה לקיים רצון אברהם אבינו.

הרי ברגעים הללו הוא מבין שאין יותר סיכוי שיצחק יקח את בתו, אבל זה לא מעניין אותו כלל וכלל, זה עבדות, מי אני ומה אני, רק רצון האדון קיים ותו לא.

ומהעבדות הזאת אליעזר רק הרוויח וכמו שכתוב במדרש, אמר רבי יוסי בן רבי דוסא כנען הוא אליעזר, ועל ידי ששרת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך. (ב״ר ס). (ויש להאריך מה גרם למהפך בין ארור לברוך ונדבר על זה בהזדמנות).

מהנאמנות של אליעזר נלמד מהי עבדות, העבודת ה’ צריכה להיות בצורה שאין לנו שום חשבונות ורצונות אישיים, וכדברי המשנה באבות, עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו, בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך, להיות עבד ה’ הוא כולו רווח.

הקב”ה יעזור שנזכה להיות עבדים נאמנים להקב״ה.

[1] האברכים שליט״א יכולים לשאול בבית חידה, הרי רוב הפרשה מדברת על אליעזר, מיד אחרי שני עד הפרשה של קטורה כל הנושא הוא סביב אליעזר, אפשר לומר לילדים שיספרו כמה פעמים אליעזר מוזכר בפרשה, זה צריך להיות לכה״פ ארבעים, ולמעשה הם ימצאו רק פעם אחת, בכל הפעמים כתוב עבד או איש, אליעזר כתוב רק בפרשת לך לך ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר, ומפני שכל מהותו היתה עבדות.

 

[2] בגדר משל בעלמא, איני מכריע אם אפשר להשתתף בלוטו או לא, אבל וודאי שצריך להיזהר לא להיות שקוע בזה. היה אחד שבמשך תקופה ארוכה היה קונה כל שבוע כרטיס, ההגרלה היתה ביום שלישי בערב וביום רביעי היה מתקשר באופן קבוע מתוך אכזבה שלא זכה, צריך להיזהר.